גמילה מחיתולים

גמילה מחיתולים 2

תהליך הגמילה הוא אינדיבידואלי. מרבית הילדים נגמלים בגיל שבין שנתיים לשלוש, בגיל הזה מפתח הילד את היכולת לשלוט בצרכיו. כאשר המהלך נעשה במועד המתאים מבחינה התפתחותית הילדים נענים לאתגר ברצון ורוכשים את המיומנות בקלות יחסית.

גמילה שנדחית יתר על המידה עלולה לגרום עיכוב בהתפתחות הרגשית וקושי בתפקוד במסגרות חינוכיות.
דמיינו איך מרגיש ילד שלובש טיטול בחברה של ילדים גמולים.
מאידך כאשר ילד יתחיל תהליך גמילה שהוא עדיין אינו בשל, התהליך יימשך זמן רב יותר מהממוצע ויהיה פחות מוצלח. יהיו לו הרבה "פספוסים" וכתוצאה מכך הרבה תסכולים שלו ושל ההורים.
אל תיכנעו ללחצים ונסו להיות אובייקטיביים לגבי מידת המוכנות של ילדכם לתהליך.

אז כיצד יודעים אם הילד מוכן? קריטריונים למוכנות הילד:

 

בשלות קוגניטיבית

  • האם הילד יכול לבטא רצונות?

  • האם הילד יכול להודיע שיש לו פיפי או קקי?

  • האם הילד יכול להבין ולבצע הוראות פשוטות?

בשלות רגשית

  • האם הילד יכול לחכות ולדחות סיפוקים?

  • האם הילד מוכן לנסות ולהתנסות בכל מיני דברים ולא פוחד להיכשל?

  • האם הילד מסוגל לעמוד בתביעות חינוכיות?

  • האם הילד מאמין בעצמו וביכולותיו?

  • האם הילד להתמודד עם תסכול?

  • האם הילד מגלה רצון לעשות דברים לבד (רצון לעצמאות)?

בשלות חברתית

  • כאשר הילד צופה באדם בוגר שהולך לשירותים ומראה התעניינות במעשיו - אין בכך שום רע, אך במידת הצורך דעו גם לשים  גבולות. חשוב שהילד יכיר ויבין גם את המונחים "פרטיות" ו"אינטימיות".

  • הילד מגלה עניין - מדבר על ניקיון, נמשך לספרים בנושא, בקשה להתפנות בעצמו.

בשלות מוטורית

  • האם הילד יודע ללכת?

  • האם הילד יכול לקום ולשבת באופן עצמאי על סיר?

  • האם הילד מסוגל להוריד מכנס, לפתוח חיתול?

הפעילו שיקול דעת לפני תחילת התהליך. כאשר מתרחשים שינויים בחיי הילד: הולדת אח, מעבר דירה, מעבר גן, מומלץ לחכות עם הגמילה. בנוסף, לפני תחילת התהליך כדאי לנסות לגמול ממוצץ או בקבוק או כל הרגל אחר כדי לדעת איך הילד מגיב לשינוי.
דאגו להתחיל כשאתם בטוחים שהילד וגם אתם מוכנים לתהליך.

אז איך מתחילים?

בשלב ראשון כדאי לשוחח עם כל המעורבים בחיי הילד ולבדוק יחד את מידת הבשלות והאם העיתוי מתאים.
החליטו יחד מתי הזמן הטוב ביותר עבור כולם להתחיל בתהליך. תאום ציפיות בין הגן לבית הוא מאוד משמעותי בתהליך הגמילה. כל הגורמים המטפלים צריכים להעביר מסר זהה בענייני הגמילה כדי למנוע בלבול. יש לדבר באותה השפה, דבר המסייע מאוד בתהליך.

 

שיתוף והתייעצות

שיחה גלויה - דברו עם הילד על הנושא. נסו להבחין האם הוא משתף פעולה או נמנע מלדבר על הנושא.
אפשר לדוגמה לדבר על ילד אחר שנגמל לאחרונה בגן, ולשאול את ילדכם האם הוא גם רוצה לעשות פיפי בסיר.
במידה והילד לא מביע רצון להיגמל וההורה חושב כי הילד בשל לתהליך, הוא יכול לשתף את הילד במחשבה:
"אני חושב שאתה כבר בוגר ויכול להיפרד מהחיתול ולעשות פיפי וקקי כמו אבא ואימא".
חשוב לשמוע מה הילד חושב על הנושא ובמידה והילד מתנגד בתוקף לתהליך כדאי לחכות ולהמתין עם הגמילה עד שלב שבו הילד יהיה מוכן לשתף פעולה.
זכרו, ככל שהילד בשל יותר וגדול יותר סביר להניח שהתהליך יעבור ביתר קלות.

כדאי לספר לילד מראש מה עומד לקרות בתהליך: מתי מתחילים, כיצד יתנהל, ולהכין אותו לכך שהוא עלול לפספס. תאום הציפיות יוצר ביטחון וודאות אצל הילד ויכול לתרום להצלחת תהליך הגמילה. באופן כללי ילד שמשתפים אותו, מתייעצים ומתאמים איתו ציפיות מרגיש חשוב, אהוב ובעל ערך. כל אלו יחד מחזקים את תחושת השייכות שלו למשפחה, מעלים את הדימוי העצמי שלו ותורמים ליחסים טובים עם ההורים.

בחירה

הבחירה היא עוד כלי שימושי שבאמצעותו הילד ירגיש משמעותי, חשוב ועצמאי.
יחד עם זאת חשוב לזכור שהבחירה היא בתוך גבולות שקובע ההורה האחראי והבוגר.
לדוגמה: אפשר ללכת עם הילד לבחור יחד את הסיר לפי הצבע שהוא רוצה.
גמילה היא תהליך של שליטה על הצרכים. ככל שהילד יגלה מעורבות בתהליך כך הוא התמודד טוב יותר עם השליטה ביציאותיו.

עידוד

תמכו בילדכם. עודדו אותו כשהוא מצליח במשימה הלא פשוטה, אבל אל תכעסו כשהוא מפספס.
כשהפעוט מצליח לעשות את צרכיו בסיר, עודדו אותו והחמיאו לו, אך אל תעשו מזה עניין יותר מדי גדול כדי לא להציב בפניו רף גבוה מדי להצלחות נוספות. הזכירו לו שהוא מתנהג כמו בוגר, זה מספיק על מנת שירצה להמשיך.

ילד זקוק לעידוד בכל עת, אך בעיקר ברגעים בהם הוא נכשל.

בתהליך הגמילה ישנם הרבה פספוסים ונסיגו. תפקיד ההורים הוא לעודד את ילדם, לחבר אותו לכוחות שלו ולהראות לו את הצלחותיו ואת הדרך שהוא עשה. למרות שהילד לכלך את המכנסים בקקי, למרות שהשטיח נרטב, למרות שבדיוק הם יצאו מהבית בלי בגדים להחלפה ולמרות שהם אמרו לילד שנייה קודם שילך לשירותים.

דווקא ברגעים אלו,שהילד לא יצליח להתאפק, שהוא נכשל, שהוא יודע שההורים מאוכזבים ממנו, חשוב לחזק אותו ולעודד אותו על מנת שיחזור להאמין ביכולת שלו להצליח בתהליך.

היחס והתגובה שלכם ההורים להצלחות ולכישלונות ישפיעו מאוד על תהליך הגמילה של הילד.

בהצלחה,

אורית.