הולדת אח/ות
"שקט תינוקי, שקט" שמעתי את בכורי בן השנתיים צועק על אחיו התינוק בן השבועיים ששכב בעריסה ובכה.
ניגשתי אליהם ואמרתי לבכור "אפשר לתת לו את המוצץ, אולי זה ירגיע אותו" הרמתי אותו כדי שישים את המוצץ בפיו של אחיו "הצורח".
הולדת אח/ות מביאה איתה עבור כל אחד מהאחים במשפחה רגשות סותרים. יחד עם השמחה, ההתרגשות, האהבה והרוך, מגיעים גם חששות, תסכול, קנאה ותוקפנות. המיקום של הילד במשפחה משתנה והוא עסוק בבדיקת מיקומו החדש, מה שמביא איתו פעמים רבות מגוון רגשות קשים.
כמו בכל שינוי יש זמן הסתגלות ועלינו ההורים להיות מאוד ערניים לתגובות השונות של ילדינו ולנסות לתת מענה בהתאם.
פעמים רבות בלידת הילד השני, אנו מרגישים צורך עז לפצות את הבכור. הנסיך הקטן שהיה עד היום מרכז העניינים וכולם היו סביבו, צריך לחלוק את הממלכה עם נסיך אחר. אנו מלאים ברגשי אשם על כך שאין לנו את אותה הפניות שהיתה לנו עד הלידה, נזהרים שלא להביע גילויי אהבה רבים מידי לתינוק החדש כדי שלא יקנא ועוד התנהגויות רבות שונות ומשונות שאתם בוודאי תוכלו לספר עליהם טוב ממני.
תוספת של אח קטן למשפחה היא בעיקר אירוע משמח וחיובי גם אם מתעוררים קשיים בדרך...
אם אתם עדיין בהריון, כדאי לשתף את הילד זמן קצר לפני הלידה או כאשר הוא מגלה התעניינות "למה אמא כל כך שמנה"? ילדים צעירים (עד גיל חמש) אינם מבינים את מושגי הזמן וציפייה של תשעה חודשים היא ארוכה מידי. מרגע שסיפרתם לילד, השתדלו לא ליצור אצלו אשליה שאפשר יהיה לשחק עם האח הקטן ושיהיה כייף. כגודל הציפייה גודל האכזבה.
כל תגובה של הילד לתינוק החדש היא תגובה נורמלית. יש המגיבים באדישות מסוימת ויש שמאוד מתרגשים.
אין תגובה טובה או רעה אלא דרך התמודדות של כל אחד. חשוב מאוד לתת לילד מקום לבטא את רגשותיו ממקום מכיל ותומך ולא מאשים. גם אם הילד מביע כעס צריך לאפשר לו להביע אותו מבלי להרגיש אשם. הכעס מגיע מתוך ההבנה שהכול עומד להשתנות ולא יחזור להיות אף פעם כפי שהיה. התסכול הוא טבעי ויחלוף, אם נהיה שם בשבילו.
חלק מהילדים יחזרו להתנהגויות תינוקיות וההורים ירגישו רגרסיה אצל הילד. הרטבה, מוצץ, בקשה לשתות בבקבוק ועוד. הילד שואל את עצמו האם אני רוצה להיות גדול או קטן? אין צורך להיבהל, לעיתים אפשר לשתף פעולה בדרך משחקית ועם קצת הומור. ילדכם ימשיך לגדול ולהתפתח והתופעות יחלפו.
למרות השינוי הגדול שמתחולל בבית רצוי לשמור על שגרה מסוימת. הליכה לגן, טקס שינה קבוע וכו'.
לעיתים הילדים יסרבו ללכת לגן או לבית הספר. אם זה מתאפשר / מתאים לכם, ניתן לאפשר לילד (באופן יוצא דופן) להישאר איתכם בבית. הימים / שבועות הראשונים הם תקופה מיוחדת וזמן הסתגלות לכולם.
כפי שציינתי בתחילת המאמר, פעמים רבות אנו פועלים מתוך רגשי אשם או רצון / צורך לפצות: קניית הרבה מתנות או יציאה להרבה בילויים. הילד מבין שמשהו לכאורה לא בסדר, והוא הופך להיות מאוד תובעני ו"לדרוש פיצוי". השתדלו להתנהג בטבעיות ולתת לילדכם זמן איכות שהוא זקוק לו.
ביום אחד הפך הבכור להיות האח הגדול. עזרו לו ליהנות מהמיקום החדש. הוא יכול לעזור בטיפול בתינוק.
ניתן להתייעץ איתו בדברים הקשורים בתינוק, למשל: אם הוא בוכה אפשר לשאול את הילד מה לדעתך הוא
רוצה / צריך עכשיו?
אין להימנע מגילויי חיבה ויחס לתינוק גם בנוכחות האח הבוגר - יש מספיק אהבה לכולם.
יש לאפשר גם לילד קירבה ומגע עם התינוק. עלינו להעביר לילדינו את התחושה שהתינוק החדש זה דבר נפלא שקרה למשפחה וסביר להניח שאם נפעל ברגישות, ומתוך שמחה ואהבה, נצליח לשכנע אותו.
תמשיכו לגדול,
אורית.