מוכנות לכיתה א'

רק אתמול נולד וכבר הולך לבית הספר. תחושות של גאווה ושמחה מתערבבות עם חשש ודאגה.
איך הוא ישרוד את כל דרישות המערכת? איך הוא ישב שיעור שלם על הכיסא? איך הוא יתאקלם מבחינה חברתית?
מה יהיה עם שיעורי הבית אחר הצהריים? ועוד אוסף שאלות קטנות כגדולות שמעסיקות ומטרידות את ההורים.

בוודאי כבר קראתם כל מאמר אפשרי על מוכנות לכיתה א'. אז מה חדש?
הילד ברוב המקרים יגיע מוכן לבית הספר, אך מה קורה לכם? האם גם אתם מוכנים?
ניסיון חיינו, זיכרונות שלנו מתקופת בית הספר, מערכת האמונות והערכים שלנו, כל אלה משפיעים מאוד על המחשבות והרגשות שאנו חשים לקראת כניסתו של הילד לכיתה א'.
חשוב שכל הורה יהיה מודע לגורמים השונים "המייצרים" את תחושותיו.
במידה והרגשות והמחשבות השולטות הן של: חשש, דאגה וחוסר אמון במערכת, חשוב לשמור על הפרדה ולא ל"הכניס לתיק" של הילד את אוסף הדאגות והחששות.

כל הורה רוצה שהמעבר יהיה חלק וללא קשיים מיותרים. ההצלחה בלימודים אינה מובטחת מראש ולכן רמת הציפייה צריכה להיות תואמת את רמת המסוגלות של הילד.
עם הכניסה לכיתה א` הורים רבים מצפים שילדם יהיה בין התלמידים הטובים בכיתה. בעקבות כך, הם עלולים להפעיל לחץ מוגזם על הילד להגיע להישגים לימודיים.
הכניסה לכיתה א' היא לא רק שינוי לילד אלא לכל המשפחה. דברים רבים עומדים להשתנות בשגרת יומו ובשגרת הבית. כדאי לעצור לרגע ,לחשוב ולתכנן את השינוי.

​

• איך יראה הבוקר? הצלצול המודיע על תחילת השיעור הראשון, לא מחכה!

• באיזו שעה הילד הולך לישון?ילד זקוק ל 10-12 שעות שינה בלילה כדי לתפקד בצורה הטובה ביותר בשעות הלימודים.

• מתי והיכן כדאי להכין את שיעורי הבית? עד כמה אתם לוקחים חלק פעיל בהכנת השיעורים? חשוב לתמוך בילד בשלבים הראשונים בידיעה שהאחריות על שעורי הבית צריכה לעבור בהדרגה אל הילד. היקף התמיכה יפחת באופן הדרגתי המותאם לקצב האישי של ילדכם.

חשיבה מוקדמת והצבת גבולות ברורים יאפשרו לכם ולילד להיכנס בקלות ובמהירות לשגרה החדשה.

​

איך יודעים שהילד מוכן לכיתה א'?

ישנם ארבעה תחומים עיקריים שעל פיהם ניתן לבדוק את מידת מוכנותו של הילד:
הקוגניטיבי, המוטורי, החברתי והרגשי.

התחום הקוגניטיבי
התחום הקוגניטיבי מתייחס לתהליכי תפיסה, זיכרון, חשיבה, פתרון בעיות וכו'...
השפה היא חלק חשוב בתחום זה. אנו מתייחסים לשני מרכיבים עיקריים בשפה: הבנת שפה והבעה.
יכולתו של הילד  להבין את הנעשה סביבו  בחינת תהליכי הלמידה ויכולתו להביא הבנה זו לידי ביטוי ע"י השפה הדבורה, הינם שני מרכיבים הכרחיים שצריכים להתקיים בצורה תקינה על מנת לאפשר הסתגלות טובה לכיתה א'.
שחקו עם ילדכם משחקי חשיבה, משחקי מילים, שוחחו איתו, הקריאו לו סיפורים - כל אלה תורמים לפיתוח ולטיפוח יכולותיו.

התחום המוטורי
התחום המוטורי מתייחס לתפקודי התנועה של הילד.

• מוטוריקה גסה: הליכה, ריצה, קפיצה על רגל אחת או על שתי רגליים, שיווי משקל... צאו עם ילדכם לגן שעשועים, רכבו איתו על אופניים, שחקו איתו בכדור.

• מוטוריקה עדינה: החזקה תקינה של צבעים ועפרונות, יכולת גזירה, הדבקה, יכולת להעתיק צורות פשוטות,
  כתיבת השם (גם אם כותב את שמו בכתב ראי זה בסדר). כדאי לסדר פינה בבית לפעילויות של ציור והתנסות בחומרים שונים (דבק, פלסטלינה...)

התחום החברתי
בבית הספר צפוי הילד להתמודדויות חברתיות. הילד צריך להיות מסוגל לשתף פעולה עם אחרים, לדעת לוותר.
רוב האינטראקציות החברתיות מתקיימות בהפסקה כשאין מבוגר שיכול להתערב ולתווך בכל רגע נתון.
הילד צריך להבין מסרים חברתיים ולקבל כללים חברתיים גם אם הם לא מוצאים חן בעיניו.
הפגישו את ילדכם עם חברים גם בשעות אחר הצהריים והשתדלו לא להתערב גם אם זה קשה.

התחום הרגשי
להורים תפקיד מכריע בטיפוח התחום הרגשי אצל הילד.

עצמאות ואחריות אישית - עצמאות היא מתן חופש בגבולות מאוד ברורים ומוגדרים. אין הכוונה "הילד עושה מה שהוא רוצה"  אלא "הילד לומד להיות עצמאי ואחראי לדברים בתחום יכולתו".
ההורה צריך לספק את המרחב הבטוח והמאפשר, וללוות ולעודד את הילד ללמידה והתנסות. יחד עם העצמאות באה האחריות האישית. בית ספר הוא מסגרת הדורשת יכולת לאחריות אישית. ילד תלוי הוא בעצם גם חסר אחריות, הוא לא צריך להיות אחראי - מבוגרים אחראים בשבילו.

חישבו: מה בבית אתם עדיין עושים עבורו והוא כבר יכול לבד? האם יש משהו שהוא יכול לקחת עליו אחריות בבית?

יכולת לדחיית סיפוקים - היכולת להתאפק. ככל שגדלים נדרשת מאתנו יותר ויותר דחיית סיפוקים. להתאפק צריך ללמוד. ילד שאף פעם לא צריך להתאפק ומקבל תמיד כל מה שרוצה ומיד לא מפתח את המיומנות החשובה הזו.
אם אתם "עוברים לדום" בכל בקשה / דרישה של ילדכם, התחילו לתת לו להמתין (לא בצורה חדה אלא בהדרגתיות).

התמודדות עם תסכול - ילדים רבים מתקשים להתמודד עם אי הצלחה / כישלון.(הפסד במשחק, ציור שלא מצליח)
משחק שבו יש מנצח ומפסידים הוא אמצעי טוב לאמן את ילדכם בהתמודדות מסוג זה. שחקו איתו ובמידה והפסיד , חזקו אותו ועודדו אותו.

ילד שיודע ומרגיש שהוא מסוגל לעשות דברים לבד, שנותנים לו אחריות והוא מצליח ושהוא פנוי ללמידה גם מטעויות, הוא ילד עם בטחון עצמי ואמונה בכוחותיו הפנימיים.

כדי לפתח את הביטחון  העצמי ילדכם  צריך שיגידו לו מה לעשות, שיכוונו אתו, שילמדו אותו להתאפק, שיהיה לו סדר יום קבוע, שילמדו אותו מה מותר ומה אסור ושהעולם שלו יהיה מסודר וצפוי.
עוד לא מאוחר מידי - " שלום כיתה א'".

בהצלחה
אורית.