רק אתמול נולד וכבר הולך לבית הספר. תחושות של גאווה ושמחה מתערבבות עם חשש ודאגה. איך הוא ישרוד את כל דרישות המערכת? איך הוא ישב שיעור שלם על הכיסא? איך הוא יתאקלם מבחינה חברתית? מה יהיה עם שיעורי הבית אחר הצהריים?
בוודאי כבר קראתם כל מאמר אפשרי על מוכנות לכיתה א'. אז מה חדש? הילד ברוב המקרים יגיע מוכן לבית הספר, אך מה קורה לכם? האם גם אתם מוכנים? ניסיון חיינו, זיכרונות שלנו מתקופת בית הספר, מערכת האמונות והערכים שלנו — כל אלה משפיעים מאוד על המחשבות והרגשות שאנו חשים לקראת כניסתו של הילד לכיתה א'.
במידה והרגשות והמחשבות השולטות הן של חשש, דאגה וחוסר אמון במערכת — חשוב לשמור על הפרדה ולא ל"הכניס לתיק" של הילד את אוסף הדאגות והחששות. כל הורה רוצה שהמעבר יהיה חלק וללא קשיים מיותרים. ההצלחה בלימודים אינה מובטחת מראש ולכן רמת הציפייה צריכה להיות תואמת את רמת המסוגלות של הילד.
הכניסה לכיתה א' היא לא רק שינוי לילד אלא לכל המשפחה. כדאי לעצור לרגע, לחשוב ולתכנן את השינוי: איך יראה הבוקר? באיזו שעה הילד הולך לישון? מתי והיכן כדאי להכין את שיעורי הבית? חשיבה מוקדמת והצבת גבולות ברורים יאפשרו לכם ולילד להיכנס בקלות ובמהירות לשגרה החדשה.
איך יודעים שהילד מוכן לכיתה א'?
ישנם ארבעה תחומים עיקריים שעל פיהם ניתן לבדוק את מידת מוכנותו של הילד: הקוגניטיבי, המוטורי, החברתי והרגשי.
התחום הקוגניטיבי
התחום הקוגניטיבי מתייחס לתהליכי תפיסה, זיכרון, חשיבה ופתרון בעיות. השפה היא חלק חשוב בתחום זה — הבנת שפה והבעה. יכולתו של הילד להבין את הנעשה סביבו ולהביא הבנה זו לידי ביטוי ע"י השפה הדבורה הם שני מרכיבים הכרחיים להסתגלות טובה. שחקו עם ילדכם משחקי חשיבה, משחקי מילים, שוחחו איתו, הקריאו לו סיפורים — כל אלה תורמים לפיתוח יכולותיו.
התחום המוטורי
מוטוריקה גסה: הליכה, ריצה, קפיצה על רגל אחת או על שתי רגליים, שיווי משקל. צאו עם ילדכם לגן שעשועים, רכבו איתו על אופניים, שחקו איתו בכדור.
מוטוריקה עדינה: החזקה תקינה של צבעים ועפרונות, יכולת גזירה, הדבקה, יכולת להעתיק צורות פשוטות, כתיבת השם. כדאי לסדר פינה בבית לפעילויות של ציור והתנסות בחומרים שונים כמו דבק ופלסטלינה.
התחום החברתי
בבית הספר צפוי הילד להתמודדויות חברתיות. הילד צריך להיות מסוגל לשתף פעולה עם אחרים, לדעת לוותר. רוב האינטראקציות החברתיות מתקיימות בהפסקה כשאין מבוגר שיכול להתערב ולתווך. הפגישו את ילדכם עם חברים גם בשעות אחר הצהריים והשתדלו לא להתערב גם אם זה קשה.
התחום הרגשי
עצמאות ואחריות אישית — עצמאות היא מתן חופש בגבולות מאוד ברורים ומוגדרים. ההורה צריך לספק את המרחב הבטוח והמאפשר, וללוות ולעודד את הילד ללמידה והתנסות. חישבו: מה בבית אתם עדיין עושים עבורו והוא כבר יכול לבד?
יכולת לדחיית סיפוקים — להתאפק צריך ללמוד. ילד שאף פעם לא צריך להתאפק ומקבל תמיד כל מה שרוצה ומיד, לא מפתח את המיומנות החשובה הזו.
התמודדות עם תסכול — ילדים רבים מתקשים להתמודד עם אי הצלחה וכישלון. משחק שבו יש מנצח ומפסידים הוא אמצעי טוב לאמן את ילדכם בהתמודדות מסוג זה.
ילד שיודע ומרגיש שהוא מסוגל לעשות דברים לבד, שנותנים לו אחריות והוא מצליח, ושהוא פנוי ללמידה גם מטעויות — הוא ילד עם ביטחון עצמי ואמונה בכוחותיו הפנימיים.
עוד לא מאוחר מידי — "שלום כיתה א'"!
בהצלחה, אורית.
מעוניינים לדעת עוד? אורית זמינה לשאלות ופגישות ייעוץ.
צרו קשר